четверг, 27 декабря 2018 г.

הבריחה מפורט המוות


הבריחה מפורט ה-IX


בליל חג המולד, 25 לדצמבר 1943, התבצעה אחת הבריחות הנועזות ביותר בתולדות מלחמת העולם השנייה, בריחתם של האסירים ממחנה המוות המבוצר והשמור ביותר – פורט ה-IX שליד העיר הליטאית קאונאס.
כל 64 אסירים, שורפי גופות הקרבנות של הנרצחים על ידי הנאצים, הצליחו להתגבר על כל המכשולים שעמדו בפניהם. הם יצאו מהתאים הסגורים בדלתות הברזל הנעולות והממוקמים בקומת הפורט הקבורה מתחת לאדמה. הם עלו מבלי להקים רעש במדרגות הברזל לקומה השנייה של הפורט, חדרו דרך דלת הברזל שלא הייתה ניתנת לפתיחה למנהרה המובילה לחצר האחורית של הפורט, חמקו בסתר בשטח שהיה הגלוי לעיניהם של השומרים הגרמנים של היחידה המיוחדת "זונדרקומנדו B1005", ירדו במדרון החלקלק למרגלות של החומה המקיפה את המבצר בגובה של 6 מטר שמעליה הוצבה גדר תיל דוקרנית, ויצאו לחופשי.
כל פרטי הבריחה, מה שקדם לה, מה שקרה תוך כדי ואחרי הבריחה האגדית הובאו ב-12 ספריו שפורסמו ב-7 שפות אותם כתב היוזם, המארגן ומפקד הבריחה אלכס (אלתר-חנוך) פייטלסון. כל הכתוב בספריו של אלכס פייטלסון היה מבוסס לא רק על זיכרונותיו, אלא נתמכו במסמכים מקוריים רבים אותם הוא מצא וליקט בארכיונים של ליטא, רוסיה, גרמניה, בלרוס, פולין וצ'כיה

אלכס פייטלסון גם חיפש, מצא והציג סיפורים לא רק על גורלם של הבורחים מפורט, לוחמי המחתרת ופרטיזנים מגטו קובנה, אלא גם על גורלם של הצוררים האחראים על רצח היהודים בליטא בכלל ובקובנה ופורט ה-IX בפרט.

הוא הצליח להביא לזיכויו מכל אשמה של אחד מחבריו לפורט, סרן אנטולי גרניק, אשר הוצא להורג בטעות הטרגית על ידי פרטיזנים באשמת שווא בבגידה במולדת. גרניק השאיר אחריו ציורים אשר שימשו כעדות לפשעי הנאצים.

על פי בקשתם של קרוביהם, חיפש אלכס פייטלסון וגילה מה היה גורלם של היהודים מצרפת שהובלו ברכבת  Convoy 73ונרצחו בליטא. ביער ליד העיירה פרבנישקיס בליטא במקום הירצחם של יהודי צרפת הוקמה אנדרטה אותה מבקרים משלחות מצרפת מדי שנה ושנה.

כפי שכתב היסטוריון, פרופסור ישראל גוטמן, בספרו:“Heroism of the Jewish People in World War II“  "הבריחה מפורט ה-IX ביוזמתו של גרעין חברי המחתרת הייתה אחת הפעולות האמיצות והבולטות ביותר של לוחמי קובנו".

ד"ר דינה פורט מהחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב כתבה בקובץ שנתי "משואה" באפריל 1992: "הייתה זו אחת הבריחות הנועזות ביותר בתולדות מלחמת העולם השנייה, בייחוד בהתחשב במבנה המבצר, בגובה חומותיו ובשמירה הקפדנית על האסירים..."

בדברי העורך בהקדמה לספר הזה כתב הירש סמוליאקוב, אשר ערך את המהדורה המקורית של הספר ביידיש "אין שטורעם און גרנגל"  שיצא לאור בוילניוס בשנת 1993:  "כמעט בכל הפרסומים על גטו קובנה מוזכר הפורט ה-9. אולם, זו הפעם הראשונה אנו קוראים כאן סיפור אוטנטי ממצה של בן-אדם, שלא זו בלבד עבר את הגיהינום של הפורט ה-9, אלא ארגן אותה בריחה אגדית".

דמיטרי גלפרן, מי שהיה סגנו של מפקד המחתרת בגטו קאונאס, חיים ילין, והחליף אותו אחרי נפילתו, היה זה שנתן הוראות איפה להחביא את הבורחים מן הפורט שהצליחו להגיע לגטו, שלח אנשים לגדרות של הגטו כדי שיסייעו לבורחים נוספים לחדור פנימה וציווה לדאוג לכל צורכיהם שלהם. בהקדמה לספר של אלכס פייטלסון "אלה שלא נכנעו" אשר יצא בשפה הרוסית בשנת 2001 כתב גלפרן:

"לפניכם ספר לא רגיל של המחבר הלא רגיל. מי שכתב אותו, אלכס (אלתר) פייטלסון, איננו סופר מקצועי, אלא ניצול שואה,  שאבד את הוריו, קרוביו, חבריו, ובעצמו נדון למות, אשר אחרי המלחמה אסף בארכיונים, ספרים, מקבצים לא מעט חומרים ומסמכים. אחד היתרונות העיקריים של עבודתו – הוא זה שבדקדקנות הוא נצמד לאמת ההיסטורית, לא מיפה ולא משחיר את הדמויות הפעילות. הוא איננו מתאים את האירועים לגבולות של המסגרת שנקבעה מראש ואשר תענה לדרישות השקפת העולם המודרנית זו או אחרת... ספרו של פייטלסון נאמן לאמת... כל מי שרוצה להכיר באופן אובייקטיבי אחד מדפים הנוראים,  המדממים, אך הרואיים של היסטוריה של יהדות קובנה, וראשית כל, הנוער, חייב לקראו את ספרו של אלכס פייטלסון שמבוסס על עובדות בדוקות ונכתב בדם ליבו".

הפרקים מספר "בסופה והמאבק" המתארים את סיפור של הבריחה מפורט ה-IX מובאים בהמשך כאן.